כיתה ז/2
ראשי | סיכומים למבחנים | רשימת ימי הולדת | צ'ט | תמונות | רשימת אירועים
 פורום | רשימת אייסיקיו ומסנג'ר |
על האתר | יצירת קשר 

מצב צבירה: מצב צבירה של החומר הוא המצב שבו ניתן לאסוף את החומר. את רוב החומרים בטבע ניתן לאסוף ב- 3 מצבי צבירה: מוצק, נוזל וגז.

אפשר לשנות את מצב הצבירה של החומר על ידי קירור או חימום.
מוצק הופך לנוזל על ידי חימום, נוזל הופך לגז על ידי חימום, גז הופך לנוזל על ידי קירור ונוזל הופך למוצק על ידי קירור.
באותה טמפרטורה חומרים יכולים להיות במצבי צבירה שונים.

נפח: נפח הוא המקום שהחומר תופס. אם מכניסים לתוך משורה מלאה עד מחציתה במים קובייה, הקובייה דוחה את המים שאת מקומם הוא תופס.

כאשר משקיעים גוף מוצק בנוזל פני הנוזל עולים. נפח הנוזל העולה שווה לנפח הגוף ששקע בנוזל.

אם רוצים למדוד נפח צריך לחשב: אורך*רוחב*גובה. ליטר= 1000 סמ"ק. סמ"ק= מיליליטר/ מ"ל. 
על הכלים למדידת נוזלים יש שנתות שמציינות את הסמ"ק. נוזלים יכולים להראות בכלים שונים בצורה שונה.

אפשר למדוד נפח של מוצקים בעלי צורה לא הנדסית על ידי הכנסתם למשורה מלאה מים וחישוב הנפח העולה.

גז תופס מקום. בניגוד לנוזל ומוצק, גז ניתן לדחוס. נפח הגז הוא הנפח של הכלי בו הוא נמצא.

מסה: כמות של חומר נקראת מסה. כמות הנחושת שממנו עשוי מפתח נקראת המסה של המפתח.

במדידת מסה אנו משווים כמות של חומר ליחידת מסה שהוסכם עליהן (גרם, ק"ג,טון...).

1 ק"ג זה 1000 סמ"ק מים. מכשיר למדידת מסה הוא מאזניים ולגופי מדידת המסה שעשויים מברזל קוראים אבני מסה.

עוצמתו של כוח המשיכה תלויה בכמות במסה, וזה עוזר לנו להשתמש במאזניים. אם המסה בשני הצדדים של המאזניים שווה אז המאזניים יהיו ישרים כי כוח המשיכה ימשוך את שניהם באותה עוצמה.

יש מאזניים שונים, ומשתמשים בהם לפי הצורך. מאזניים רגישים הם מאזניים שנועדו למדידות של חומר בעל מסה קטנה במיוחד והכפות זזות גם אם מניחים עליהן משהו קל במיוחד כמו גרגר חול. מאזניים לא רגישים הם מאזניים שכאשר שמים עליהם דברים בעלי מסה קטנה הכפות אינן זזות.

את הגז דוחסים לתוך מיכלים ושוקלים אותו, כך יודעים כמה גז יש בתוך המיכל. כשאומרים גוף מתכוונים לכמות כלשהי של חומר שניתנת למדידה במאזניים (שיש לה מסה) שיש לה נפח שניתן למדוד אותו. כשמציינים תכונה של חומר מתכוונים שתכונה זו מצויה בכל גוף שעשוי מחומר זה.

 

החומר בנוי מחלקיקים קטנטנים (שבניהם אין כלום) הנמצאים בתנועה מתמדת.

ההבדל בין מצבי הצבירה של החומר הוא הסדר שבו החלקיקים ערוכים וגודל המרווח הריק בניהם.

אם מחממים את החומר נותנים לו אנרגיה ואז הוא מתחיל לזוז לאט לאט והופך למצב צבירה אחר ואם מקררים את החומר לוקחים ממנו את האנרגיה ושוב הוא הופך להיות במצב צבירה אחר.

אפשר לשנות מצב צבירה של חומר בעזרת לחץ וטמפרטורה.
החומר בנוי מחלקיקים זעירים הנמצאים בתנועה מתמדת בתוך ריק.
ריק זה כלום- המהירות של כניסת חלקיקי חומר לתוך ריק היא עצומה.
אפשר לראות את חלקיקי החומר רק בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני, הם מאוד קטנים.
ההבדל בין מצבי הצבירה של החומר הוא הסדר שבו החלקיקים ערוכים וגודל המרווח הריק בניהם.
אי אפשר להכניס לכלי מלא בנוזל עוד נוזל, או בכלי מלא מוצק עוד מוצק, אך אפשר להכניס לכלי מלא גז עוד גז.
בגלל הרווח שיש בין החלקיקים, ואי הסדר השרוי בניהם.
הטמפרטורה משפיעה על מהירות החלקיקים, אם החלקיקים מתחממים הם מקבלים אנרגיה ונעים יותר מהר, ואם הם מתקררים האנרגיה נלקחת מהם והם נעים פחות מהר או שבכלל לא.
אפילו לחלקיק הקטן ביותר יש מסה כלשהי.
לכן, גם סוג החומר משפיע על מהירות החלקיקים (כי לכל חומר יש מסה אחרת).
קוראים לחומר מוצק, נוזל או גז אם בטמפרטורת החדר הוא נמצא במצב צבירה הזה.  

גז: חלקיקי החומר נעים באי סדר, מתנגשים זה בזה, אינם צפופים, אינם מסודרים ויש ביניהם הרבה רווח.

כאשר החומר במצב צבירה גז, החלקיקים נעים בצורה חופשית והרווחים בניהם משתנים כל הזמן.

כל חלקיק נע בקו ישר ומשנה את כיוונו כאשר הוא מתנגש בדפנות הכלי בו הוא נמצא או בחלקיק אחר. לכן חלקיקי הגז ממלאים את כל הכלי בו הם נמצאים. הם מפעילים לחץ על דפנות הכלי.

גזים מתערבבים מעצמם. יש כאלה שמתערבבים מהר יותר ויש כאלה שלאט יותר.

את החומר במצב צבירה גז ניתן לדחוס, אם דוחסים גובר הלחץ של חלקיקי הגז על הכלי כי החלקיקים צפופים יותר ממקודם וגדל מספר הפגיעות בכלי.

נוזל:  חלקיקי החומר בדרך כלל צפופים, אך מעט פחות מסודרים, ובניהם יש מעט יותר רווח ממוצק.

מוצק: חלקיקי החומר צפופים ומסודרים ויש ביניהם מעט רווח.
תקשורת כימית בין בע"ח נעשית על ידי העברת ריח מבעל חיים אחד לאחר.
למשל, הנמלים, יוצאות מהקן לאיסוף מזון ולפעמים מתרחקות מאוד, לכן, בגלל שראייתן מוגבלת והן נמוכות קומה, הן גוררות את חלק גופן האחורי על פני הקרקע (הוא מפריש חומר הנקרא פרומון השביל) וכך הן מוצאות את הדרך חזרה.
פרומון השביל מתנדף במהרה, והנמלים צריכות כל הזמן לסמן את השביל. נקבת שבתאי השקד מפרישה מגופה לאוויר חומר נדיף שנקרא פרומון רבייה.
חלקיקי הפרומון נישאים באוויר ומגיעים עד למחושיהם של הזכרים.
המדע של חלקיקי הפרומון גורמים לזכרים לשנות את התנהגותם ולנוע בכיוון הנקבה כדי להפרותה.
פורמון הרבייה של סוג מסוים משפיע רק על אותו סוג, וכך לרוב לא נוצרים צאצאים של סוגים שונים של בע"ח.
לא תמיד אנו יכולים לסמוך על החושים שלנו.
מאחר שאין  גופינו חש בלחץ האוויר אנחנו חושבים שהאוויר לא מפעיל לחץ, אבל לחץ האוויר קיים.